אכן בלידה נפתחים מפרקים באגן. אך זהו רק ביטוי לשינוי מבני גם בנפש. גם במסגרת המשפחתית. תמיד הרגשתי שכל לידה ( 11 במספר) על הזוויות משתנו בעקבות כניסתה של צלע חדשה למרחב המשפחתי. בטקס פרואני מבקשים לאחד מחדש את הגוף לעטוף את הנפש. כל גבולות גופנו ויכולותינו נפרצים בהריון והלידה, לאחריה יש לנו הזדמנות לאסוף הכל לייצב את הגבולות שלנו מחדש. ריבוזו הוא בעצם צעיף הניתן כבר מגיל 3 לילדות בפרו. המקור של השם wrap לעטוף. משתמשים בו כמנשא ככיסוי ראש לשקילת התינוק ואפילו לתמיכת הבטן והיפוך תינוקות במצג עכוז.
בטקס אנחנו כורכים וקושרים 7 צעיפים מהראש ועד כפות הרגליים. והתחושה הנפלאה שמשהו מחזיק אותי מהחוץ מאפשרת סגירת מעגל התכנסות, סגירת העצמות מחדש לאחר תהליך ההריון והלידה. ניתן לעשות את הטקס גם עם ילדים, למעשה העברתי את הסשן הזה לכל גיל, וכן למטפלים וכולם חוו תהליך משמעותי ושונה אוף מרגיע ומכנס.