במאמר זה אחשוף חלקים חשובים להבנה, ודרכי התמודדות.
מידע בסיסי וחשוב להבנה הוא, שרוב השיטות הלידה הטבעיות מלמדות, לנשום ולהתנועע בצורה אמורפית (סיבובי אגן למשל) ולדמיין דברים.
הנחת היסוד שלהן היא שהכאב נגרם בגלל התכווצויות רחם…. ואם נרפה את השרירים נזכה להקלה.
לא כך הוא…
המקור לכאב המיוחד של הצירים הוא פתיחה של מפרק באגן, כלומר כאב של פריקת מפרק. הרפיה עוזרת רק במקצת בעיקר כי היא מונעת התכווצות. נכון אבל הרבה יותר יעיל זה לעשות חיקוי של ציר בזמן של ציר ולעבוד במקביל לגוף כדי לפתוח את המפרקים (‘סקרו-איליאק גוינט’).
לתהליך הלידה יש מקצב פנימי הנובע מ”שיקולים” של הגוף החכם, השואף לחיות ולקיים חיים. כך למשל אם לידה מתארכת, הנטייה הרפואית, היא לחסוך את זמן השהייה בחדרי הלידה, המוגבלים בכמות ולכן תישאף כל הזמן לזרז את הלידה. אבל הגוף צריך להגיע ליכולת אלסטית מקסימלית ולכל גוף דרוש זמן אחר. ככה לא יקרע הפרינאום למשל.
אפשר להפחית אפילו עד 80% מכאבי הצירים.
מדוע כדאי להקל על הצירים בדרכים טבעיות ולוותר על האלטרנטיביות הרפואיות?
לכל פרוצדורה רפואית יש מחיר. וצריך לזכור את זה ולברר היטב מה המחיר ומה תופעות הלוואי. למשל, שימוש באפידורל בשלבים מוקדמים בלידה, מאט משמעותית את משך הלידה, מאריך מאוד את משך ההחלמה, מעלה את הסיכוי ללידה מכשירנית או קיסרית. שימוש בפיטוצין מפעיל לחץ עצום על שריר הרחם ועלול לגרום לקרעים. במחקר אחד דיווח על עליה של 13% בשיעור האוטיזם בקרב ילודים זכרים שאימם קיבלה פיטוצין במהלך הלידה. שכיבה על הגב ובדיקות מרובות יוצרות כיווץ ולחץ בפרינאום וכך נוצרים יותר קרעים.
אל תשכחו שלידה היא תהליך טבעי ובריא (הגדרת ארגון הבריאות העולמי) ולא הליך רפואי. תזכרי שאת בוחרת. תהי שם, גם עבורך וגם עבור תינוקך ותבחרי בכל רגע נתון את הבחירה שהכי נכונה עבורכם .
שיטות להקלה על הכאב התומכות בלידה בשיטת אמית:
מים
את שיטת אמית ניתן לבצע בקלות בסביבה של בריכה או מקלחת. המידע הפרופריוספטיבי (חוש החישה) שיזרום למח עם תחושת זרם המים על העור, מטשטש את המידע שהמוח מקבל על הכאב. יותר מאמבטיה, עדיפה מקלחת עם זרם חזק כדי להשאיר את המוח עירני לחוויה החושית.
מכשיר איזי- טנס
האיזי טנס מעביר זרמים חשמליים ובכך שוב מעמיס מידע חושי על המח. מצוין להיעזר בו בשלבים הראשונים, כשהוא עדיין מכהה את הכאב וכך לחסוך באנרגיה ולשמור כוחות לתרגילים של שיטת אמית בשלב יותר מתקדם של הלידה שאת עדיין רעננה .
תנועתיות
יש ללמוד את העבודה האגנית והסנסומוטורית המדויקת כדי שגם מבחינת האנטומיה, הפיזיולוגיה, ומערכת העצבים נחבור יחד לכדי ייעול תהליך הלידה. סתם תנועות או סיבובי אגן עדיפים על רביצה לפעמים, אך לא מסיעים דרמטית להפחתת הכאב וקידום וזירוז הלידה.
גם הגישה שהייתה נהוגה פעם, לעלות מדרגות, היא טעות. והאמינו לי, עליתי עשרות פעמים את 6 הקומות של בי”ח הר הצופים בלידותי הראשונות. זאת הייתה מלחמת התשה על הגוף, שהשאירה מעט כוח ללדת . ולכן לא מומלץ, כדרך פעולה לקידום הלידה, אלא רק אם יש איזו תקיעות בלידה.
תנוחות
בתורה לא כתוב “… ותשכב ותפסק ותלד…” מה כן כתוב? “כורעת ללדת” , “כיסא משבר, אבניים”. לידה הייתה תמיד משהו אנכי. אינה מיי גסקין: בספרה “מיילדות רוחנית” מזכירה שהפתחים שלנו ביישניים ואוהבים להיות פונים כלפי מטה. כמו שאם ינעצו בך מבט, תשפילי מבט, לא ניראה אנשים שפותחים את הפה מאוד גדול, ואם כבר התגנב איזה פיהוק , לרוב נשים יד מלפני הפה. וברור, שבשום מצב לא שתעשי למישהו קקי מול הפרצוף. להפך את תתאפקי “את החיים” כדי שלא יברח לך! לכן אין מצב שהגוף פשוט יזרום עם ללדת ככה.
נשימה
הנשימה מתרחשת בתוך המרחב שבו גם קוראת הלידה ולכן יש לה משמעות רבה. מעבר להעברת חמצן ממקום למקום, הנשימה משפיעה על ריצפת האגן והסרעפת משפיעה על הפונדוס (החלק העליון של הרחם). חשוב להשתמש בה בצורה שתומכת את התהליך של הוצאת גוף קטן מגוף גדול באופן יעיל.
עיסויים בלידה
קודם כל חשוב לדעת מה נעים לאישה ומה הרגישויות שלה. האם היא אוהבת מגע אש, כמו צביטות או מגע רוח כמו ריפרוף? או אדמה או מים? אילו אזורים הם אזורים מעוררים מינית או מרגיעים ולהשתמש במגע המדויק במקום הנכון. חשוב לזכור שכל מגע מכאני בנרתיק גורם כיווץ ולמעשה משדר לנרתיק לנקוט בפעולה הפוכה, מלאפשר לו להתגמש ליציאת ראש התינוק.
עיסוי פטמות שהוא די אגרסיבי, ממש לחיצה על הפטמות או צביטה ומילול בין שתי אצבעות, יכול בקלות להעלות אוקסיטוצין לגרום לצירים או לחזק אותם. (מינימום 3 דקות ברצף עד שתרגישי פעילות רחמית).
דווקא עיסוי פרינאום לא מומלץ. כל פעולה מכנית על הפרינאום גורמת לכיווץ, יצא שנשים מלמדות את הנרתיק שלהן להתכווץ ממש טוב לקראת הלידה.
הנרתיק הוא מקום מאוד נפשי וכך גם הוא מגיב. זה אומר שהוא זקוק להקשבה. זה אומר שהמגע בו צריך להגיע לאחר הכנה. אם הנרתיק הוא כמו המערה של אלי באבא וארבעים השודדים, שידוע שהיא קסומה ומלאת אוצרות, יש לזכור כי על מנת להיכנס צריך מילת קסם…. “ססמי היפתח”… אם נכנסים לפני הזמן או בכוח, זאת סתם מערה יבשה וחשוכה.
כאן באתר יש סרט של 45 דקות המלמד בצורה מאירת עיניים ומדוייקת איך מגיבה רקמת הנרתיק ואיך לשחרר כיווצים בריקמה הזו כדי לאפשר מקסימום גמישות של הנרתיק והימנעות מקרעים הקטע הוא שמילת הקסם למערת האוצרות של האישה, משתנה באופן תדיר וצריך להקפיד על יצירתיות והרפתקנות. אם עיסוי יוני נעשה באופן מיני טנטרי, אז הוא ממש יכול להועיל לשני בני הזוג בתהליך.
בשיטה שפיתחתי, גיליתי, שתרגילים שמחקים ציר מבחינה אנטומית מפחיתים ולפעמים ממש מעלימים את כאבי הצירים לחלוטין.